כיצד למנוע קצרים במחממים אינפרא-אדומים באזורים לחים
אם אתם מתכוונים להתקין נורות אינפרא-אדומות במקומות כמו לולי עופות או אזורים שבהם יש חשיפה למים, כנראה שכבר הבנתם את הבעיה: מים וחשמל הם שילוב מסוכן. בגלל הלחות הגבוהה והרטיבות התדירה, רכיבי החימום של הנורות הופכים למעין “מגנט” שמושך קצרים.
אף אחד לא רוצה לבזבז את זמנו על תיקון קצרים או לדאוג שמישהו ייפגע מהשוק. כדי למנוע זאת, חשוב מאוד להבטיח שהמכשיר יהיה אטום, ולבחור את החומרים המתאימים.
התמודדות עם הלחות
האוויר הלח מקל מאוד על חדירת החשמל. במקום להישאר במקומו, הזרם החשמלי מתחיל לזרום על פני המעטפת של הנורה. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בזכוכית קוורץ איכותית ובכיסויי סירמיק איכותיים. הם פועלים כמו “קיר” שמונע מהחשמל לצאת החוצה.
בעיית החיבורים
לדעתי, החיבורים הם תמיד המקום שבו נוצרים הבעיות. בין אם אתם משתמשים בחיבורים מסוג R7s או בחיבורים אחרים, החיבור בין החוטים לנורה הוא המקום שבו הלחות יכולה לחדור. אנו משתמשים בסטיקסילון ובחומרים אטומים כדי למנוע זאת. זו פתרון פשוט, אך הוא חיוני. אם מים יחדרו לחיבורים, יהיה קורוזיה, ואז הנורה תפסיק לעבוד.
האיזון הנכון
אולי תרצו לעטוף את המכשיר בפלסטיק כדי לשמור עליו יבש. אל עשו זאת – זה יחסום את קרינת האינפרא-אדום, והמחמם יהיה חסר תועלת. במקום זאת, אנו משתמשים בעיצובים שמאפשרים לחום לזרום בחופשיות, תוך שמירה על החשמל בתוך המכשיר. אך יש חיסרון: ככל שאתם אוטמים את המכשיר יותר, כך יותר חום נוצר סביב החוטים. זו בעיה שצריך לפתור. כדי שהמכשיר לא יישרף מבפנים, חיוני להשתמש בכבלים שעמידים לטמפרטורות גבוהות יותר מאשר בחדר יבש.