שמירה על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה – בטוחים ויבשים
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירי אלקטרוניקה. יש שם אדי מים בכל מקום, מים שעופים לכל כיוון, ולחות גבוהה. מכיוון שמים וחשמל הם שילוב מסוכן, כל חוסר אטימות עלול לגרום לקצר חשמלי או לשוק חשמלי. לכן אנו לא מוותרים על אמצעי בטיחות במכשירים שמותקנים על התקרה.
חסימת הלחות
רוב האנשים חושבים שקופסה פלסטית מספיקה. זה לא נכון. אנו משתמשים בחומרי בידוד מסוג סירמיקה איכותיים במקומות בהם הנורות מחוברות – כיוון שהסירמיקה אינה מושפעת מאדי המים, ולא נשברת או מתעוותת. כדי להבטיח אטימות מושלמת, אנו משתמשים בחומרי סיליקון עמידים בפני חום, כדי לאטום הכל. זה בעצם מעין מגן עמיד בפני מים עבור החשמל החי. אם אתם בודקים את המפרטים של המכשיר, שימו לב לדרגת הגנה IP. IP44 היא הרמה הבסיסית, אך עבור חדרי אמבטיה עם לחות גבוהה, אנו שואפים לרמה IP65. זה אומר שגם כשהנורה פולטת חום, טיפות המים הקטנות לא יכולות לחדור לחוטים.
בטיחות קודם כל: חיבור לקרקע וחוטים
אנו בונים מערכת חיבור לקרקע ייעודית ישירות במסגרת המחמם. ניתן לחשוב על זה כעל שסתום בטיחות. אם צינור הקוורץ נשבר או שהחוטים נפגעים, החשמל יגיע מיד לקרקע. זה יגרום לניתוק החשמל לפני שאתם בכלל מבינים שיש בעיה. יש גם את עניין החוטים. חוטי PVC רגילים אינם מתאימים כאן – הם נמסים או נשברים תחת החום העז של הנורה. כשהמעטפת של החוטים נשברת, הלחות יכולה לחדור פנימה. אנו משתמשים בחוטים מסוג PTFE או סיליקון, שעמידים בפני חום.
האיזון הנכון
החלק הקשה הוא שאם אנו אוטמים את המכשיר יותר מדי, הרכיבים האלקטרוניים לא יוכלו לנשום, והם יתחממו יותר מדי. זו בעיה של איזון בין מניעת חדירת מים לבין אפשרות לפליטת חום. אנו פותרים זאת על ידי שימוש במערכות קירור חיצוניות, או על ידי הרחקת הרכיבים האלקטרוניים מאזור החימום עצמו. זה עובד מצוין, אך חשוב לוודא שיש אספקת אוויר טובה בחלל שמעל התקרה. אם הרכיבים האלקטרוניים נמצאים בחלל צפוף, הם יישרפו הרבה יותר מהר מהצפוי.