למה תנורי החימום באינפרא-אדום שלכם למעשה נהרסים (ואיך לתקן זאת)
יש כאן סוד קטן משטח העבודה: ברוב תנורי החימום באינפרא-אדום שמותקנים על התקרה, התנורים לא נהרסים בגלל שריפת רכיב החימום. בדרך כלל, הכבלים שמחברים את רכיב החימום לתנור הם אלו שנהרסים ראשונים.
חשבו על זה: כשמגבירים את עוצמת החימום לרמה המרבית, המקום בו הכבל נוגע בצינור הקוורץ הופך למעין “מאגר חום”. אם התנור עשוי מחומרים זולים, אותו מקום הופך למעשה לפצצה מתקתקת.
הבעיה עם חומרים “מספיק טובים”
רבים מתנורי החימום לשימוש ביתי משתמשים בחומרי בידוד שאינם מסוגלים לעמוד בשינויים התמידיים בטמפרטורה. לאחר זמן מה, חומרי הבידוד מתחילים להיסדק ולהיקלף. ואז… יש קצר חשמלי.
ראיתי הרבה תנורים שבהם “החיבור” בין הכבלים לתנור נעשה באמצעות דבק בעל עמידות נמוכה לטמפרטורות גבוהות. האמינו לי – חומר כזה לא יכול לעמוד בתנאים האמיתיים.
אנחנו עושים זאת אחרת: אנו משתמשים בתהליך לחיצה מרובה שלבים, יחד עם חומרי סיליקון בעלי צפיפות גבוהה. זה יוצר חיבור מכני אמיתי, שמונע את החום מלהגיע לנחושת ומונע מהחמצן לפגוע בנקודות החיבור. כך התנור יכול לעבוד לאורך שנים רבות.
התרומה של האדם
אי אפשר פשוט להשאיר את העבודה בידי רובוט. חיבור איכותי דורש שימוש בידע ובמיומנות מסוימים. יש צורך במומנט הדחיסה הנכון ובעומק החיבור הנכון, כדי שהכבלים לא יזוזו כשהטמפרטורה עולה.
אם הכבלים לא נמצאים במיקום הנכון, אפילו במילימטר אחד בלבד, נוצרת נקודת חום. נקודת חום קטנה כזו יכולה לפגוע בחומרי הבידוד תוך מספר שבועות.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בטכניקת לחיצה מיוחדת שמבטיחה חיבור איתן. זה מונע את התופעה של תנועת הכבלים כשהטמפרטורה עולה ויורדת.
דבר אחד שצריך לזכור
יש כאן חיסרון אחד: מכיוון שהחיבורים מחוזקים, הם תופסים יותר מקום. אי אפשר לעשות אותם קטנים מדי אם רוצים שהם יעבדו כראוי.
כשמתקינים את התנור, ודאו שיש מספיק מקום לכבלים. אם תלחצו על הכבלים במהלך ההתקנה, אתם יוצרים את אותה נקודת כשל שניסינו למנוע. תנו לכבלים מספיק מקום, והתנור יעבוד לאורך שנים רבות.