הפסיקו לשרוף את הידיים שלכם באמצעות תנורי חימום רגילים
אם עבדתם אי פעם עם תנורי חימום רגילים לעבודה עם חומרים שבביים, אתם יודעים כמה זה מסובך. צריך להגדיל את עוצמת החימום כדי שהחומר יגיע לטמפרטורה הרצויה, אך אז כל המערכת הופכת למעין “תנור חימום”. הקירות נהיים חמים מאוד – זה מעצבן, זו בזבוז אנרגיה, ובאמת, זו סכנה לבטיחות.
מצאנו דרך טובה יותר: במקום לנסות לחמם את האוויר, עדיף להשתמש בקרינת אינפרא-אדום.
איך זה עובד בפועל
חשבו על זה כמו על השמש. השמש לא מחממת את החלל הריק שבינה לבין כדור הארץ; היא פשוט שולחת אנרגיה ישירות אלינו. זה בדיוק מה שאנחנו עושים עם רכיבי קוורץ בעלי גלים קצרים. האנרגיה נעה בקו ישר ופוגעת ישירות בחומר שעליו אנחנו עובדים. האוויר בתוך התנור נשאר קר יחסית, כך שהקירות לא נהיים חמים מדי. כך אפשר להגיע לטמפרטורה הרצויה במהירות, מבלי לפגוע בשאר הציוד.
כיצד להגדיר את ההגדרות הנכונות
בדרך כלל אנו משתמשים בצינורות קוורץ בעלי צפיפות גבוהה. בהתאם לכמות המקום שיש לכם, ניתן לחבר אותם כך שיחממו את החומר במהירות, או כך שישמרו על טמפרטורה יציבה.
אך יש כאן בעיה: המיקום של הרכיבים חשוב מאוד. מכיוון שהרכיבים האלו נהיים חמים מאוד בנקודה מסוימת, אי אפשר פשוט לחבר אותם באמצעות חיבורים רגילים. אם עושים זאת, החום יחזור אל המסגרת, ונחזור לנקודת ההתחלה. יש להשתמש בחומרים בעלי מוליכות תרמית נמוכה, כדי שהחום יישאר במקומו.
החסרונות
שום דבר אינו מושלם. מכיוון שקרינת האינפרא-אדום היא כיוונית, אי אפשר להסתמך על זרמי אוויר כדי לחמם את החומר. אם לחומר יש צורה מוזרה, יהיו אזורים קרים. יש לוודא שהרכיבים ממוקמים במקום הנכון, כדי שכל חלק של החומר יקבל חימום.
עוד דבר – יש להקפיד על מערכת השליטה PID. אם היא לא מוגדרת כראוי, היא עלולה לגרום לחום יתר על הרכיבים, וכך הם עלולים להישרף מהר יותר מהצפוי. יש להשתמש במערכת התחלה איטית, כדי שהרכיבים לא יישרפו מהר מדי. כך הרכיבים שלכם – וגם התקציב שלכם – יהיו מרוצים.