למה אנחנו מכניסים את החיממות של השירותים לתנאי לחות קיצוניים?
בואו נהיה כנים: השירותים הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים סמיכים, טיפות מים בכל מקום, ושינויים קיצוניים בטמפרטורה כשעוברים ממקלחת חמה לחדר קר. זו סיבה מצוינת לקצר חשמלי.
ברור, אפשר פשוט לסמן על המוצר את הסיווג IPX4 ולהסתפק בזה. אבל טבלת המפרטים לא אומרת לנו האם החיממה באמת תחזיק מעמד. לכן אנחנו לא סומכים רק על הסיווג – אנחנו מבצעים על כל סדרה של מוצרים בדיקות עמידות בתנאי לחות גבוהה. בעצם, אנחנו מנסים להרוס אותם, כדי שהם לא יתקלקלו בבית שלכם.
מה זה אומר IPX4?
כשרואים את הסיווג IPX4, זה אומר שהמוצר יכול לעמוד בפני טיפות מים מכל כיוון. כדי להשיג זאת, עלינו ליצור “מבצר” סביב הנורה האינפרא-אדומה והחלקים החשמליים. אנחנו משתמשים בחומרים מיוחדים כדי למנוע חדירת אדים.
למה? כי אם קצת לחות תחדור דרך החומרים האלה ותגיע לחיבורים החשמליים, המכשיר עלול להינתק. או אפילו גרוע יותר.
הבעיה של “הנשימה”
העניין הוא שהחיממה עשויה להיראות טובה ביום הראשון, אבל מה קורה לאחר שלושה חודשים? הלחות גורמת לחומרים להתרחב ולהתכווץ – כאילו החיממה “נושמת”. עם הזמן, תנועה זו עלולה לגרום לחדירת לחות לתוך החיבורים החשמליים.
כדי למנוע זאת, אנחנו מחקימים שנים של שימוש בשירותים בתוך כמה ימים בלבד. אנחנו מעלים את הטמפרטורה והלחות, ומחכים לראות אם יש סימני חלודה על החיבורים או נזק לחומרים. אם החומרים האלה נפגעים, המוצר נזרק – אין חריגים.
האיזון הדק
יש כאן בעיה נוספת: ככל שאנחנו סוגרים טוב יותר את המוצר כדי למנוע חדירת מים, כך קשה יותר לחום לצאת החוצה. זו בעיה שצריך לפתור.
כדי לפתור זאת, עלינו לשפר את החיבורים החשמליים כדי שהם יוכלו לעמוד בטמפרטורות גבוהות יותר. כמו כן, עלינו ליצור מעטפת שתוכל לעמוד בחום הגבוה בלי להתעוות או להימס.
זו עבודה רבה, אבל זו הדרך היחידה להבטיח שכשאתם מדליקים את החיממה בחדר מלא אדים, היא תעבוד כראוי – בכל פעם.